עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 9- חדשנות בארגונים וניהול ידע
02/01/2019 10:11
רביד

1.עפ"י המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה:


.a מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

לפי המאמר, סובלנות לכישלון בארגונים הוא דבר נחוץ מכיוון שניתן ללמוד בעזרת הכישלונות דברים רבים אשר יגרמו לשיפור החברה והעובד בפרט. כאשר אנו מעיזים לעשות דברים הכרוכים בסיכון ומנסים להתפתח לכיוונים שונים, קיימת הסבירות לכישלון. פעמים רבות התפתחות זו נחוצה לארגונים, ולקיחת סיכונים מצביעה לרוב על חדשנות ורצון להתפתח בתחומים שונים. לכן, מתוך הידיעה כי הכישלון הוא בסיס ללמידה והתפתחות- חברת טויוטה פתוחה לסיכון זה, ועל פי הפילוסופיה שלהם עובדים אשר טועים לא ייענשו על כך אלא יוערכו יותר על כך שמנסים לפרוץ דרכים חדשות.


b. כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

חברת טויטה החליטה לאמץ את שיטת התגמול האמריקאית ולתגמל לפי צוותים ולא על פי הפרט, בניגוד לגישה הנהוגה ביפן, אשר גורסת כי יש לתגמל עובדים על סמך ותק. מטרת התגמול היא לעודד את השיתוף ויצירת תחרותיות לעבודת צוות. שיטה זו מעלה את המוטיבציה בקרב העובדים בכך שיש שיפור של העבודה בצוות משום שכולם רוצים לחתור יחד למטרה ולהצליח כצוות, השיטה מגבירה את השאיפה למצוינות ויוצרת תחרות בריאה בין הצוותים השונים אשר רוצים לקבל את הבונוס.


2. איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

חברת בגיר מייצרת חליפות, והתמקדה בלקוח עיקרי גדול יחיד. בעקבות משבר של אותו לקוח הוחלט להפסיק את העסקים עם חברת בגיר, ובגלל "ששמו את כל הביצים בסל אחד", ברגע שהלקוח הגדול עזב החברה נכנסה למשבר כלכלי רציני. בשלב זה היה מאוד קשה למנף מוצר שגרתי כמו חליפות, לכן המנכ"ל חשב על רעיון חדשני שייתן לחברה יתרון תחרותי על פני אחרים. התהליך החדשני שגרם לחברה להצליח הוא פיתוח חליפה מיוחדת עמידה לכביסה רגילה תוך שימוש בבדים ותפירות מיוחדות. לחליפה הנ"ל יתרונות משמעותיים כגון: חסכון כלכלי לניקוי יבש וחיסכון בזמן ניקוי החליפה.  דבר זה  מושך צרכנים רבים שהרי זה מוזיל את עלות החליפה עצמה ברגע שאין עוד עלויות נלוות, ובנוסף נחסך גם זמן שהלקוח היה משקיע בהתעסקות עם הניקוי היבש. בגיר הצליחו לשמור על מחיר החליפה ממוצע ביחס לשוק (כ-200 דולר) למרות הרעיון החדשני, וכך החליפה המיוחדת זכתה להצלחה גדולה והחברה הצליחה להגדיל את מעגל הלקוחות שלה ולפרוץ לשווקים נוספים בחו"ל.

 

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

מודל "סנפיר הכריש" נוצר עקב תהליך של חדירת מוצר מסוים לשוק שמתפתח ומתחדש במהירות. כניסה של מוצרים רבים לשוק תוך הורדת המחירים ושמירה על איכות גבוהה, יוצרים פעמים רבות באזז תקשורתי- מידע מופץ במהירות בחדשות וברשתות החברתיות ולכן פעמים רבות נראה עלייה מהירה ברכישה של מוצר מסוים. משום שהשוק היום מאוד תחרותי (כמעט בכל תחום שהוא) ייתכן כי מהר מאוד נראה חיקויים או מוצרים שמהר מאוד מדביקים את הפער ומשתמשים באותן טכנולוגיות של המוצר המקורי, ואז לרוב ישנה ירידה במכירות של אותו מוצר. העלייה החדה במכירות בהתחלה והירידה שאחריה יוצרים גרף דומה לסנפיר של כריש ולכן המודל נקרא כך. מודל רוג'רס מתאר איך בכל שלב בתהליך מתווספת קבוצה נוספת של לקוחות שמאמצת את המוצר:

1.      המחדשים- הם החלוצים, אלה שרוכשים את המוצר ממש מהראשונים, מאופיינים כלוקחי סיכונים.

2.      המאמצים המקדימים- מאמצים את המוצר בשלב מוקדם, לרוב בעלי מצב כלכלי טוב וצעירים.

3.      הרוב המקדים- לקוחות אשר רוכשים את המוצר לאחר ששעו עליו ביקורות טובות.

4.      הרוב המאחר- לקוחות יחסית זהירים, מאמצים את המוצר קצת מאוחר מהממוצע.

5.      המשתהים- מפחדים מחידושים ושינויים, מעדיפים מוצרים ישנים ומוכרים וסביר להניח שלא יאמצו את המוצר כלל.

0 תגובות
פוסט מספר 8- תחזוקה
26/12/2018 09:18
רביד















 





השוואה בין תחזוקה מתוכננת (maintenance scheduled) לתחזוקה תחזיתית (predictive maintenance)


תחזוקה מתוכננת היא תחזוקה הפועלת עפ"י לו זמנים ודורשת תכנון,תיאום גבוה בין מחלקות שונות וקביעת הוראות ברורות, מכך סוג תחזוקה זה נקרא גם תחזוקה מונעת. התחזוקה מיושמת במועדים אשר נקבעו מראש בכדי להבטיח את פעילותם התקינה של כלל הרכיבים במשך התקופה הנתונה. באופן אידיאלי, תחזוקה זו מאפשרת למזער עלויות של פעולות תחזוקה הנעשות לשווא – שוטפות או מתוכננות.

תחזוקה תחזיתית היא תחזוקה שעוקבת אחרי מצב המכונה בפועל וקובעת מתי יש צורך בתחזוקת המכונה, על השיטה לתת מרווח זמן הגיוני על מנת להוציא לפועל אתה טיפול הנדרש לפני שהתקלה נוצרה. בשיטה זו קיימת פונקציה המאפשרת אבחון מוקדם שלמקור התפתחות התקלה ומאפשרת לקבוע לוחות זמנים נוחים מבחינה תפעולית ולבצע בהתאם את עבודות התחזוקה השוטפות שימנע ונזק במכונה. באופן אידיאלי, תחזוקה תחזיתית מאפשרת למזער עלויות שלפעולות תחזוקה הנעשות לשווא – שוטפות או מתוכננות. התחזוקה התחזיתית נעשית באופן ממוקד ולכן מאפשרת למזער הזמן בו הציוד אינו זמין ואף ניתן למזער עלויות מסוימות שנלוות לתחזוקה.

 

תחזוקה מתכוננת היא תחזוקה לפי כללים שנקבעו מראש, כדי למנוע תקלות. תחזוקה מתכוננת יכולה להיות תחזוקה מונעת שזו תחזוקה הנעשית במרווחי זמן קבועים או תחזוקה מבוססת מצב שבה מוחלף רכיב לאחר שמצבו מעיד שאינו תקיןלעומת זאת, תחזוקה תחזיתית מבוססת על ניתוח מתקדם לחיזוי אמינות המכונה, כלומר נועדה לסייע לקבוע את מצב הציוד על מנת להעריך מתי יש לבצע תחזוקה.

 

בחרו דוגמה של מערכת/מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע זה?

 

הגדרת מערכת מורכבת היא מערכת המכילה מספר גדול של מרכיבים אשר משפיעים זה על זה. מערכות מורכבות עשויות,מעצם הגדרתן, להציג התנהגות מורכבת ומאוד לא-סדירה, שבה קשה לחזות מה מרכיב מסוים יעשה במשך הזמן, אם כי בפרקי זמן מסוימים מערכת מורכבת עשויה גם להציג התנהגות פשוטה יחסית.


דוגמא למכונה מורכבת היא מכונת אספרסו אשר גם מקציפה את החלב.  המערכת מבצעת מספר פעולות החל מהרתחת המים, הקצפת החלב, הוצאת תמצית הקפה ועד הרכבת הקפה. בכדי לבצע תחזוקה תחזיתית נצטרך לדעת מתי השימוש במכונה החל, מתי היא עברה ניקיון יסודי, ומתי הוחלפו חלקים בה חלקים בפעם האחרונה בנוסף נרצה לחזות מהו העומס על המכונה בהתאם לשעות ביום, לעונה בשנה וזאת כדי שנוכל לחזות מתי נגיע לצריכה מקסימלית כדי שנדע לטפל בחלקי חילוף בזמן ובהתאם. כמו כן, יש לשמור נתונים על מכונות זהות בכדי לבצע השוואות ובכך נוכל לחזות כמה שימוש ניתן לעשות בכל חלק ולהחליף אותו לפני שמגיע למקסימום שלו.

 

 

 

0 תגובות
פוסט 7-ויקי וקהילות הידע
20/12/2018 07:15
רביד
1. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע

דוגמאות לצרכים אישיים:
• יצירת קשרים עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים.
• התייעצות ועזרה במציאת ידע רלוונטי- לדוגמא אדם שחיפש מידע בחיפוש חופשי באינטרנט ולא מצא מענה יכול להיכנס לקהילת ידע רלוונטית ולקבל מענה.
• הדרכות- בקהילות ידע מפורסמות הדרכות ספציפיות בנושאים רלוונטים.

דוגמאות לצרכים אירגוניים:
• שיתוף ידע בארגון- ניתן לשאול שאלות ולקבל עליהם תשובות מבעלי ידע רלוונטי.
• גיוס עובדים- קיים סיכוי גבוה שאנשים בעלי מכנה משותף ותחומי עניין דומים יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוה יותר ולכן ניתן לקצר את זמני הגיוס וההכשרה.
• שימור ידע- בקהילות הידע ניתן לשמור ידע בארגון וכך מצמצמים איבוד ידע, לדוגמא כאשר עובד ותיק יוצא לגמלאות או מפסיק את עבודתו בארגון, הידע עדין נשאר בקהילות הידע.

2. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.

צרכים ארגוניים:
1. שימוש בויקי כמילון עבור העובדים השונים בארגון - ברגע שעובד לא מכיר מושג כלשהו, ניגש לויקי ומקבל מענה.
2. שימוש בויקי במאגר ידע רחב - לא רק עבור מושגים שונים, אלא פירוט עבור בעיות שונים, מקרים שונים וכו'.
3. שימוש בויקי כמרכז שירות עבור עובדי הארגון השונים.

צרכים אישיים:
1. שימוש בויקי כאמצעי לאחסון ידע אישי עבור עובדי הארגון.
2. שימוש בויקי לפתירת בעיות - מקצועיות ולא.
3. שימוש בויקי ככלי לאיתור משרות פנויות, אם אולי רוצים להחליף תפקיד, או לצרף חבר לארגון.

3. אילו בעיות ארגוניות ניתן/רצוי לפתור באמצעות קהילת הידע ואילו בויקי?

בעיות ארגוניות שרצוי וניתן לפתור באמצעות קהילת ידע יהיו בד"כ בעיות כלליות יותר, אשר דורשות דיון או תהליך מסויים בכדי לפתור אותן. לעומת זאת, במערכת ויקי ניתן להשתמש כאשר אנו מחפשים הגדרות יותר ספציפיות, כללים או תיעוד תכנים ותהליכים קבועים המוכרים לארגון. נבחר להשתמש בויקי כאשר נרצה ליצור כלי לניהול ידע, מעין ספריית ידע, עם גישה לאנשים מסוימים. הויקי מאפשר לנו לנהל הרשאות והינו כלי מאובטח.עובדי הארגון השונים יוכלו לגשת אליו בעת הצורך, ובכך להיות בעלי גישה לידע רשמי, מהימן ועדכני.לעומת זאת, נבחר להשתמש בקהילות ידע, כאשר ההרשאות אינן חשובות לנו, ונרצה גם לערב גורמים חיצוניים ולקבל מהם חוות דעת. קהילת הידע מאפשר לכל גורם לתת ולקבל ידע בכל רגע, תוך יכולת לנהל דיון על הנושא, ולהתייעץ בעת הצורך. כלומר, נשתמש בויקי ככלי יותר פורמלי, ואילו בקהילת הידע ככלי יותר אישי ולא פורמלי.
0 תגובות
פוסט מספר 6- רשתות חברתיות
12/12/2018 10:25
רביד
1 .איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט ( 90-9-1)?

כלל ה90-9-1 נגזר מהטענה כי ברשתות החברתיות המקוונות קיים אי שוויון השתתפותי בין המשתמשים. הכלל מורכב מ-1% "יוצרים" שמהווים משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות, ולמעשה יוצרים את התכנים. 9% מהגולשים הם "עורכים" שדנים ועוסקים במידע שהעלו ה"יוצרים". 90% מהגולשים הם "אורבים", שצופים בתכנים השונים ובדיונים עליהם, כלומר הם לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים. מהכלל ניתן להסיק כי ברשת קיים רוב דומם, שלא לוקח חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.בכדי להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע דרוש להבין מהם הקשיים הנובעים משימוש ברשתות פנים ארגוניות. שיתוף ידע גלוי גולם בתוכו את הקושי בשמירה לא נכונה של מידע וידע סמוי. על מנת להגדיל את אחוז העובדים אשר תורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות, יש לשים דגש על מספר עקרונות מרכזיים:

1. ההנהלה בארגון צריכה לשאוף ליצור קשרים הדוקים בין המחלקות השונות בארגון. חיזוק הקשר בין האנשים השונים יוצר הדדיות, המובילה לאמון גבוה יותר בין המשתתפים השונים ומאפשרת שיתוף ידע פורה יותר.

2. רשת חברתית הנה כלי המשמש לאינטראקציה והחלפת ידע בין גורמים שונים בארגון. לפיכך, נדרש לייצר אווירה אשר תעודד את העובדים השונים להתחבר ולהתעדכן זה עם זה. על הרשת להיות נעימה ומזמינה באמצעות שימוש בתמונות, סרטונים, סקרים והעלאת נושאים שונים לדיון. בצורה כזו ניתן ליצור עניין רב יותר אצל העובדים, ולעודד אותם לעדכן ולהתעדכן האחד עם השני.

3. בכדי לעודד עובדים לקחת חלק פעיל יותר ברשת החברתית, ניתן להעניק להם תגמולים בהתאם להיקף השתתפותם.

4. ניתן להעניק לעובדים את היכולת לערוך תכנים ולא ליצרם מאפס, ובכך להקל עליהם ולעודד אותם להיום שותפים פעילים יותר.

2 .קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?

ניהול מטריציוני הוא דרך לבניית ההיררכיה בארגון, כך שלכל עובד יש שני עולמות - העולם המקצועי והעולם הארגוני. העובדים נעים בהתאם לדרישה ואינם כפופים למחלקה מסוימת. המבנה המתואר מאפשר גמישות והתאמה מהירה לצורכי השוק המשתנים. ניהול רשתי לעומת זאת, הינו מבנה המביא לידי ביטוי תלות בין העובדים, כך שעליהם להיעזר זה בזה לטובת הצלחה במשימות. המעבר בין שיטות הניהול הנ"ל דורש שינוי בתפיסת מיקום העובד במרחב הארגוני ומתן אחריות גדולה יותר לכל אדם במערכת. 
המאפיינים המתוארים במאמר הינם:
1. כמעט כל עובד תלוי בעובדים אחרים על מנת להצליח.
2. התלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני הנדרש אפילו לעצה בלבד.
3. לעיתים קרובות, העובד תלוי במישהו שתלוי באדם שלישי שתלוי באדם נוסף…
4. בפרט, יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים.
5. כבר לא מדובר רק בסביבה פרויקטלית. התלות אופיינית גם כדי לקדם משימות פשוטות.
6. העובדים יותר עצמאיים ומקבלים יותר אחריות וסמכות.
7. עובדים רבים נדרשים לתת מענה איכות ובזמן לגופים שונים בארגון.
8. יש תהליכים עסקיים שהם חוצי ארגון יותר מתמיד (שימור לקוחות, פיתוח ושיווק מוצרים).
9. צירי הדיווח הופכים להיות מגוונים ובדרישות משתנות.
10. באופן כללי, העובד נדרש לריבוי משימות. 

רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלה בכך שהיא מסייעת לחשוף את העובד הבודד במרכז הארגון כמקור כוח וידע. כל עובד יוכל לשתף את הידע שלו וגם לקבל ידע מעובד בודד אחר שלא היה נחשף אילולא הרשת החברתית. כדי להתגבר על החיסרון שהוזכר בניהול רשתי- הרשת החברתית תשיג את הגמישות החסרה והעלאת רמת התקשורת בארגון.
0 תגובות
פוסט 5- כוח ההמונים
08/12/2018 14:21
רביד

1.  אתם עובדים בארגוןשהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ?. נא לנמק.


מיקור המונים הוא הפניה של משימות, אשר לרוב מבוצעות על ידי עובדי הארגון עצמו, לקהל ההמונים. כלומר, המשימות יבוצעו על ידי הקהל ולא על ידי הארגון עצמו. כך למשל, במקום שחברה תשלם שכר לעובדיה לבצע את המשימות או תשכיר מישהו חיצוני לצורך המשימה, החברה יכולה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר. 

לפי דעתי התחום הטוב ביותר שבו ניתן להיעזר במיקור המונים הוא תחום הפיתוח של הרובוטים. כבר בשלב עיצוב ותכנון הרובוט עזרת ההמונים עשויה להיות משמעותית וזאת על ידי העברת סקר על מנת להבין את ציפיות הציבור מהרובוט, משימות אשר לדעתם יועילו וכו'. כמו כן, קהל זה עתיד להיות לקוחות המוצר ולכן שימושם בשלב הפיתוח מסייע להפיץ את הרעיון וליצור ציפייה לפיתוחו.  

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. 
באיזו שיטה תבחרו ? 

קיימות מספר שיטות לביצוע תחזית לסיכויי הצלחה. מאחר ומדובר בשלושה מוצרים אשר נכנסים לאותו שוק, כלומר מיועדים למלא את אותו הצורך עבור הלקוחות נבחר שיטה אשר תוכל לסייע לנו להבדיל בין מוצרים אלו ולהבין איזה מוצר עונה על דרישות הצרכן הממוצע ואיך הוא מותאם לשוק, לכן נבחר בשיטת "דירוג באמצעות גיליון ציונים" . שיטה זו מאפשרת השוואה על בסיס סקלת ציונים אחידה. מכיוון שאנחנו רוצים לקבל סיכויי הצלחה יחסיים של המוצרים, יהיה הגיוני להשתמש בשיטה זו שתאפשר לנו לתעדף את המוצרים אחד על פני השני.  

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

כאשר סטארט-אפ בוחר לאסוף כסף בצורה של מימון המונים, לצד היתרונות הרבים קיימים מספר חסרונות: 
ישנה בעייתיות בניהול מספר רב של משקיעים. על מנת לצמצם את מספר המשקיעים מבקשי המימון קובעים לרוב סף תחתון לסכום המימון מכל משקיע. בנוסף, קיימות הגבלות משפטיות. זהו חיסרון משמעותי הבולט כאשר אנו פונים למימון המונים ונאלצים לעמוד בביורוקרטיה וברגולציה הנוגעת לניירות הערך השונים. כמו כן, קיים סיכון בחשיפת הרעיון של הסטרט-אפ והתכנית העסקית בשלבים המוקדמים כאשר עדיין הסטרט-אפ לא נחשב כפטנט. לכן, הרעיון עול להיות מועתק על ידי חברות אחרות ואף חזקות יותר שיוכלו לממש רעיון זה ובכך לפגוע בסיכויי ההצלחה.
0 תגובות
פוסט מספר 4- שימור ידע
27/11/2018 21:27
רביד

במאמר שנכתב על ידי אבי קדם, מנהל הידע של התעשייה האווירית, שבה מיושם תהליך מובנה של שימור ידע, מתוארת בעיית אובדן ידע שצפוייה להתרחש עם גל הפרישה של דור הבייבי בום בעשור הקרוב, שעשויה להוביל לאובדן ידע קריטי אשר נמצא אצל עובדים ותיקים. בנוסף, אובדן הידע מוביל לעלויות גבוהות של שיחזור והכשרת עובדים חדשים בידע הקיים.

כותב המאמר מציע פתרון לבעיה זו באמצעות תהליך של "המשכיות ידע", שהוא תהליך הניתן לביצוע ויישום בארבעה שלבים:


1. שלב מיפוי הידע- רושמים בטבלה את התהליכים והנושאים בהם עוסק המומחה הפורש, את הידע התומך בכל אחד מהם, אצל מי נמצא הידע, האם הידע בנושאים מסוימים כבר מתועד והיכן נמצא תיעוד זה. למיפוי יש גם ערך העומד בפני עצמו: זוהי רשימה מלאה של הפעילויות בתחום עליו מופקד המומחה הפורש וכל המידע באשר לידע התומך בפעילויות אלה.

שימור כלל הידע של המומחה עלול לכלול גם נושאים שאינם רלוונטיים יותר וכן לכלול ידע שאיננו קריטי. לפיכך, בוחרים לצורך שימור כ-5% מכלל הידע, שיש לו משמעות של כ-75% מהתועלת של כלל הידע של המומחה הפורש.

2. אריזת הידע - תיעוד הידע במסמך, בסרט וידאו או לחילופין ביחידת לימוד מתוקשבת. התיעוד כולל גם מרכיבים כמו ספר טלפונים של גורמים העובדים עם המומחה הפורש, ותובנות באשר לכל אחד מהם.

3. הקמת מאגר ידע - אתר בו אנחנו מארגנים באופן ידידותי למשתמש את תוצרי שלב התיעוד. חשוב שאתר זה יהיה זמין לעובד במקום אליו הוא רגיל להיכנס לצורך ביצוע עבודתו.

4. שלב ההטמעה - פעילות שמטרתה חיבור בין העובדים הזקוקים לידע לבין מאגר הידע – מודעות, שילוב תוצרים בתהליכי העבודה, נגישות נוחה עבור גורמים בכלל הארגון הזקוקים לידע זה.

**יישום של תהליך זה הראה תוצאות חיוביות (לפי המשוב שניתן על ידי עובדי ומנהלי הארגון העסקי), כמו כן תהליך זה מאומץ כיום על ידי ארגונים רבים בארץ וזוכה גם להכרה בינלאומית.  

שימור ידע המומחה הפורש. חשוב לברור את הידע הקריטי לשימור


לינק למאמר:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612523,00.html

0 תגובות
פוסט מספר 3
22/11/2018 02:15
רביד

 

1.כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

OCR היא טכנולוגיה המאפשרת לנו להמיר תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו למסמך במחשב.  
OCR עשןי לסייע בטיפול בדואר נכנס ע"י המרתו למסמך במחשב ושמירה במאגר מידע בצורה שתאפשר שליפה וחיפוש מהירים. לכן, תוכנות ה-OCR הינן קריטיות ויכולות לסייע לנו בהמרה המהירה והאוטומטית של דואר מודפס אלקטרוני.

                      ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ‪OCR‬‏

 

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימותעבודה (Work Flows) ?

למסמכים דיגיטליים חשיבות רבה בזרימת העבודה וזאת משום שמדי יום עוברים בארגונים כמות גדולה מאוד של נתונים ומסמכים אשר קריטיים והכרחיים לפעילותה העסקית של הארגון. המסמכים לעיתים משותפים בין המחלקות השונות בארגון, ולכן קיים החשש לכפילויות נתונים וחוסר עדכניות הנתונים. כאשר המסמכים דיגיטליים הארגון נהנה מיתרון של איכות המידע משום שהמידע על המסמך הדיגיטלי נשמר טוב יותר ואינו חשוף לבלאי. בנוסף, יש אפשרות להוסיף רמת אבטחה ע"י חתימה דיגיטלית. יתרון נוסף הוא אחזור המידע. קל יותר לאחסן ולשלוף מסמכים דיגיטליים מאשר מסמכים פיזיים.

3. מה החשיבות של הגירת תכנים?

הגירת נתונים היא העברת התכנים של הארגון ממערכת אחת למערכתאחרת. להגירת נתונים יש חשיבות רבה בשמירה על המידע הקיים בארגון ושמירתו בצורהשלמה ואיכותית  בעת מעבר. ש לבצע את המעבר בדיוק רב ולהימנע מנתוניםחסרים או נתונים מוטעים על מנת לשמור  ביתר דיוק, ולהימנע ככל האפשר מחוסריםוטעויות על מנת לשמור.


4. בארגוןמסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

a. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל?

דואראלקטרוני מהווה כלי התקשורת העיקרי במרבית הארגונים כיום ולכן, מידע רב עובר ביןהמיילים. לדעתי, זה תלוי בארגון, לפעמים המידע הנחוץ הנו בתוכן המייל ולפעמיםבצרופות(תמונות, מסמכים). לדעתי לא צריך לשמור דברים מיותרים מכיוון שזה מעמיס עלהמאגר של הארגון.

 

b. מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?

האחראייםלשמירת המייל במערכת הם אנשי ניהול הידע של החברה. תפקידם לוודא שקיים ניהולידע בחברה וכמו כן לשמור את תכתובת המייל.  

0 תגובות
פוסט מספר 2
14/11/2018 21:12
רביד
לאחר כל פעולה מבצעית או תרגיל אימונים, צה"ל נוהג לקיים תחקיר מפורט הנוגע לכלל הנתוניםוהעובדות שהיו באירוע וזאת בכדי להפיק לקחים ולהסיק מסקנות להמשך הדרך. הדבר בעל חשיבות לשםמניעה עתידית של מפגעים וכן מבחינת הפן המבצעי והמקצועי. 

צהל נותן חשיבות לקיום תחקירים מעמיקים אך יחד עם זאת נמצא על פי דו"ח מבקר המדינה בצה"ל, כי קיימים ליקויים באופן עריכת התחקירים והפקת הלקחים. נמצא כי יש אירועים שחוזרים על עצמם משום שלא יישמו את הלקחים והמסקנות מאירוע העבר.
ניתן לראות זאת בדו"ח שהופק על אירוע חטיפה בגבולות. מטרת הדו"ח לבחון את המענה הצבאי והתנהלותו באירוע זה. בדו"ח נמצא כי האירועים היו בעלי מאפיינים דומים, מסקנות דומות  ולמרות זאת תהליך יישום המסקנות והפקת הלקחים הייתה מוטעית והובילה לאירועים דומים. 
כמו כן, בדו"ח זה הגיעו בשנת 2014 למסקנה כי קיימים ליקויים בניהול התחקירים על ידי המפקדים. הסיבה לכך היא שמפקדים רבים נוטים להימנע מביצוע תחקירים והפצתם כנראה כי חששו לפגוע בשמם או בחייליהם ולכן העדיפו להימנע מביצוע תחקור כפי שנדרש מהם. עם כך זוהי בעיה בתרבות הארגונית. 
סיבה נוספת שבגללה תחקירים לא מתבצעים היא שהתחקיר נעלם מזיכרונם של המפקדים לאחר זמן מה ולכן מתרחשים אירועים דומים.
ב2016 נקבעו כללי דיווח ברורים ואחידים לביצוע תחקירים והזנתם למערכות מידע הקיימות בצה"ל. 

תחקיר צבאי מאפשר למערכת הצבאית לבצע תהליכי שיפור וייעול על מנת להפיק לקחים ולמנוע מפגעים עתידיים, לכן קיימת חשיבות עליונה לבצע אותם ולהפיק את המסקנות והלקחים הנכונים כדי להימנע ממקרים מצערים. 

כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?

תיאור המקרה הינו מורכב מאחר והמפעילים התמודדו עם התראות שווא רבות שיצרו חוסר אמון במערכת. לכן, החליטו לנתק את גלאי מפלס הנוזלים שבסופו של דבר התברר כהחלטה שגויה שהובילה לכך שהחומר הכימי נשפך החוצה. הנזק שנגרם הינו נזק בלתי הפיך שגורר אחריו השלכות כספיות והשלכות נוספות לחברה. לכן, על המפעילים לשאת בהחלטתם ולהיענש על חוסר אחריותם. הענישה נועדה על מנת לתת פידבק שלילי ליתר העובדים כך שיבנו שזוהי התנהגות שגויה שאין לחזור עליה. יחד עם זאת, מקרה זה מצריך ביצוע תחקיר מעמיק על מנת להפיק את המסקנות והלקחים לעתיד, כמו כן יש הסביר את החשיבות העומדת מאחורי הפרת הנהלים, את ההשלכות לכך וכן לחדד לכלל העובדים בחברה את הנהלים על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.

0 תגובות
פוסט מספר 1- למי שייך חשבון הלינקדאין?
06/11/2018 20:21
רביד

                                       LinkedIn logo.png


1 .למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה.

לינקדאין הינה רשת חברתית מקוונת המאפשרת יצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין משתמשיה. הרשת מאפשרת למשתמש ליצור פרופיל אישי ובו להציג את ניסיונו המקצועי, ליצור קשרים עם משתמשים נוספים על מנת לקדם קשרים עסקיים ומקצועיים, וכן מהווה פלטפורמה לגיוס עובדים ויצירת שותפויות עסקיות, ולכן חברות השמה ואנשי משאבי אנוש נעזרים ברשת זו על מנת לבצע את תהליך הגיוס.

פלטפורמה זו יוצרת שילוב בין חייו הפרטיים של האדם לבין חייו המקצועיים. בעקבות כך נשאלת השאלה למי שייך הפרופיל של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה? מצד אחד ניתן לטעון שהעובד קיבל את המשאבים והזמן הדרוש לפיתוח הפרופיל בזמן עבודתו בחברה, כלומר החברה השקיעה משאבים לכך. כמו כן, מדובר במאגר מידע חשוב לחברה. ניתן להמשיל זאת למאגר לקוחות של חברת השקעות. העובד משקיע זמן רב ברכישת לקוחות חדשים לחברה אך ברגע שהוא עוזב הוא אינו רשאי להעביר איתו את שמות הלקוחות לחברה אחרת. לכן פרופיל בלינקדאין שקול למאגרי מידע אחרים. מצד שני טענת העובדים שהושקעה עבודה גם מעבר לשעות העבודה הינה טענה מוצדקת שכן השימוש ברשתות חברתיות סובב אותנו במשך כל שעות היום ומצריך זמינות גם בשעות שאינן מוגדרות כשעות עבודה ולכן, אין דרך לכמת את הזמן שהוקדש ולתגמל על כך את העובדים שעוזבים ונשארים ללא הפרופיל שיצרו. כמו כן, טענתם שאנשים בחרו להתחבר לפרופיל בגלל שהתחברו בפן האישי לעובד ולא ברמת החברה הינה טענה מוצדקת. העובד יוצר קשרים אישיים וחברתיים תוך שיתוף מידע אישי הכוללים שם ותמונה.   

לאור זאת, אני סבורה שהפתרון הוא יצירת הפרדה בין פרופל אישי לפרופיל המקצועי. כמו כן, כחלק מהגדרת התפקיד לחברה יש לציין מראש כי מדובר בפרופיל עסקיי, ולכן כל השקעה שמעבר לזמן העבודה יוערך אך אין זו חובה. כלומר, לטענתי יש לחדד את הגבול שעובר בין פרופיל אישי לעסקי וכך לא יחוו אכזבות בסיום התפקיד.

2 .אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?
Mendeley  - כלי המאפשר למצוא מאמרים אקדמאים בקלות וביעילות ואף לצטט אותם בוורד. כלי זה שימושי מאד ובעזרתו ניתן יהיה להיעזר במציאת מאמרים בכתיבת הסקר ספרות לפרויקט גמר. 

SHORT-URL -  כלי לקיצור כתובות אינטרנט ארוכים ומסורבלים ויצירת קישורים נוחים לשימוש. זוהי דרך מעניינת שהופתעתי לגלות ואני בטוחה שיהיה לי בכך שימוש רב בהמשך. 

0 תגובות